UP TO DIET - גיליון מספר 6 - אוגוסט 2018

- 12 - אהבה עצמית היא הדיאטה החדשה RD MSc יפית קסלר, דיאטנית גיליתי שהדיאטה, כלי הטיפול ויד ימינה של הדיאטנית (או כך לפחות חשבתי בהתחלה), היא סוס טרויאני של מלחמה אמיתית: המלחמה שהכרזנו על עצמנו ביום בו החלטנו לרזות בכל מחיר. השנה אני מציינת עשור להיותי דיאטנית. עשור של שיחות עם מטופלים על אכילה והשלכותיה על הגוף, ועל הנפש. מה שנראה לי בתחילה כמסע של מדע – לחבר בין מספרים לאנשים – התגלה מהר מאוד כמסע אל הלא נודע. גיליתי שהדיאטה, כלי הטיפול ויד ימינה של הדיאטנית (או כך לפחות חשבתי בהתחלה), היא סוס טרויאני של מלחמה אמיתית: המלחמה שהכרזנו על עצמנו ביום בו החלטנו לרזות בכל מחיר. בעידן הניו אייג', היינו מצפים ששינוי יעשה מתוך אהבה וחמלה. אך ככל שאני משוחחת עם יותר מטופלים ושומעת על רצונם לאכול פחות ולהפסיק להרגיש רעבים, ועל חלומם שאוכל לא ידבר אליהם בכלל, אני מבינה שאנשים נוטים להעדיף שינוי תזונתי שילך נגד הגוף והראש מאשר שינוי שילך איתו. למה? אולי בגלל הרצון שלנו לתוצאות מהירות. אולי בגלל השפע התזונתי שאנו מוקפים בו, שמוביל אותנו להאמין שהפתרון הנגיש ביותר הוא לעצום עיניים ולדמיין שאנחנו חסינים מולו. ואולי בגלל האמונה שאנחנו חייבים, חייבים להשתנות, חייבים להילחם בשד שרוצה לאכול כל הזמן, חייבים להתגבר על הנטייה לחוסר שליטה מול השפע. עם הזמן הבנתי עד כמה תבניות ההרזיה שמטופלים מגיעים איתן לאחר שנים של דיאטות – לפעמים מגיל , לפעמים אף מגיל צעיר יותר – הן הרסניות. וגיליתי 8 עוד דבר שהדאיג אותי מאוד: עם השנים והדיאטות לא רק שהתרחקנו מהגוף שלנו, אלא שהכרזנו עליו מלחמה. כיום אני מנסה לעזור לאנשים להיפטר מאותן תבניות הרסניות, ולמצוא דרך טובה להבריא את התפיסה שלהם לגבי אוכל ואכילה בעידן של שפע תזונתי ובתרבות שמעודדת רזון קיצוני. הפסיכיאטר והסופר ארווין יאלום קרא לעצמו "תליינה של האהבה" כאשר עזר לאישה להתפכח מאהבה כוזבת. לרגעים אני חושבת שזה תפקידי – להיות תליינית הדיאטה, בניסיוני לעזור לאנשים להתפכח מעולם הדיאטות ומשנאה עצמית כוזבת. במהלך הדרך הבנתי שלא כולם רוצים להתפכח. חלק גדול יבחר להמשיך לראות באוכל אויב שיש להימנע ממנו ולהילחם בו בכל מחיר. אך למי מכם שיבחר לשנות כיוון אספר כי רק כאשר משחררים אמונה ישנה, יכולה להיכנס במקומה הבנה גדולה ולעתים משנת חיים, הבנה שמובילה לאכילה באופן טבעי, נטול מאמץ ומדויק לצורכי הגוף. הנה כמה אבני דרך להתפכחות מדיאטות: . רעב אינו דבר רע. להיפך – רעב הוא סימן לבריאות 1 פיזית. כמו צמא, כמו הצורך לנשום, הוא מסמן לנו על הצורך הטבעי שלנו להזין את הגוף. חשבו על כך – הזמן העיקרי בו אנחנו לא רעבים הוא כשאנחנו חולים. . תיאבון אינו חזירות, גרגרנות או חולשה. כמו התיאבון 2 לחיים, גם הרצון לאכול הוא סימן לבריאות נפשית. השאיפה שאוכל לא ידבר אלינו איננה חלום מתוק אלא פגיעה במנגנון ההישרדות הכי חזק של כל אחד מאיתנו – הרצון לחיות. . חלוקת האוכל ל"משמין" או "דיאטתי" היא פיקציה. 3 האמת היא שאין דבר כזה אוכל משמין, כיוון שרק כמויות יכולות להביא לעלייה במשקל. אכילה של סלט או פריכיות עד כדי תחושת התפוצצות לא נעימה עשויה להיות משמינה יותר מאכילת כדור גלידה. לכן, ההתפכחות מדיאטות כוללת נדבך