נייר מדיניות - סל מזון בסיסי ובריא ובר השגה לקידום הביטחון התזונתי בישראל - יולי 2013

הורדת קובץ

 קואליציה רב מקצועית של מומחים מתחום הרווחה, התזונה, החינוך והמשפט חברו להכנת נייר מדיניות לקידום סל מזון בסיסי ובריא כאמצעי להשגת ביטחון תזונתי בישראל

 

ההמלצות לפעולה: פיקוח על מחירי המוצרים בסל המזון, סבסוד מוצרים בריאים והנהגת מע"מ דיפרנציאלי

 

מרכז מידע לקידום ביטחון תזונתי בישראל, עתיד- עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, המחלקה לתזונה ודיאטה, המרכז הרפואי הדסה עין כרם והאגודה לבריאות הצבור, חברו יחדיו לכתיבת נייר מדיניות מקיף לקידום סל מזון בסיסי ובריא כאמצעי להשגת ביטחון תזונתי בישראל.

 

חשיבותו של נייר המדיניות בולטת לאור הגידול במספר המשפחות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי, וכן מהסמיכות לאישור תקציב המדינה בכנסת. כ-19% מאוכלוסיית מדינת ישראל (1,745 אלף נפשות) סובלת מחוסר ביטחון תזונתי. מדובר ב- 308 אלף משפחות, שהן 894 אלף נפשות, ומתוכן 360 אלף ילדים - אשר נמצאים באי-ביטחון תזונתי ניכר. לדברי מחברי הנייר, בעיית הביטחון התזונתי בישראל קשורה בהחלשת מנגנוני הרווחה, השפעות הגלובליזציה והמיתון הכלכלי. המסמך נועד לגבש סל מזון בריא ונגיש לציבור תוך הכרה בכך שהוזלת סל מזון מהווה פתרון אוניברסאלי עבור הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי.

 

מחברי נייר המדיניות קוראים למקבלי ההחלטות לאמץ שלוש דרכים ליצירת סל מזון בר השגה:

  1. פיקוח על מחירי מוצרי מזון בריאים: יש לקבוע סל מוצרי מזון חיוניים שעל מחיריהם יתקיים פיקוח הדוק.
  2. סבסוד מוצרי מזון בסיסיים: הסובסידיה תפחית את מחיר המוצר בעבור הצרכן וכך תגביר את זמינותו ותעודד את רכישתו. יש לסבסד את התוצרת החקלאית, כפי שמתרחש במדינות מפותחות רבות.
  3. הנהגת מע"מ דיפרנציאלי: בשונה ממדינות העולם, בישראל נהוגה שיטה של מס ערך במוסף אחיד. מס ערך דיפרנציאלי על מוצרי יסוד הנחשבים בריאים יכול לעודד צריכה של מוצרים בעלי חשיבות בריאותית. במקביל ניתן להעלות את שיעור מס ערך מוסף על מוצרי מותרות או מוצרים מזיקים לבריאות הציבור, כמו חטיפים וממתקים, במטרה להפחית את צריכתם ולא לפגוע בהכנסות המדינה.

    

 

לדברי דר' טלי סיני, יו"ר עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל: "אימוץ ההמלצות יביא לעידוד הציבור לצרוך מוצרים בעלי חשיבות בריאותית, חברתית או סביבתית. יצירת סל מזון בריא לצד ייקור מזונות מזיקים, תתרום גם לקידום הבריאות ותוביל לחיסכון בהוצאות הבריאות הלאומיות והפרטיות".

 

לדברי עו"ס נעמה לוין, מנהלת מרכז מידע לקידום ביטחון תזונתי: "החזרת הביטחון התזונתי לתושבי ישראל כמו גם קידום בריאות הציבור בכללותו, הינם צו השעה. ערב אישור תקציב המדינה לשנת 2014. הפתרון המקובל כיום בטיפול בבעיית חוסר הביטחון התזונתי בישראל, קרי הפניית משפחות נזקקות לגורמי חסד וצדקה יוצרים ומשמרים את התלות של הפרט בגורמי חסד שונים, מביאים לתיוג חברתי שלילי של מקבלי הסיוע ופוגעים בתחושת הערך העצמי של הנזקקים. התוכניות לחלוקת מזון הקיימות כיום נועדו למצבי חירום זמניים והן לא תוכניות המתמודדות עם הסיבות להיווצרות הבעיה.

הסבסוד והפיקוח יאפשרו לנזקקים לבחור באופן חופשי ועל-פי העדפותיהם את המוצרים הדרושים להם, ולא להסתמך על מערכות פילנתרופיות. פיקוח, סבסוד מוצרים וקביעת מע"מ דיפרנציאלי יסייעו לעשירונים הנמוכים בצורה משמעותית, משום שמשקל מוצרי המזון בסל הצריכה של עשירונים אלה גדול באופן מובהק."

 

קואליציית המומחים מדגישה כי שילוב נכון בין שלושת ההמלצות שהוצעו אינו מצריך תוספות תקציביות משמעותיות. למשל, כדי לפקח על מוצרי מזון בריאים, ניתן לבצע החלפה בין המוצרים הלא בריאים המצויים בפיקוח כיום. היעדר התערבות ממשלתית מהווה פגיעה משמעותית בחופש הבחירה, שכן החופש לצרוך מוצרים בריאים ומזינים נשלל ממי שאין באפשרותו הכלכלית לממן זאת. שילובן יסייע בהחזרת הביטחון התזונתי לתושבי ישראל, תוך קידום עקרונות השוויון, הצדק וההגינות.

 

נייר המדיניות יועבר בימים הקרובים למועצה לביטחון תזונתי, למשרד הבריאות, למשרד הרווחה, למשרד הכלכלה, למשרד החקלאות, למשרד התמ"ת, למשרד האוצר ולראש הממשלה.

 

לקריאת המסמך המלא לחץ כאן