כמי שגדלה וחיה בהתיישבות העובדת, בשבילי חג השבועות הוא קודם כל חג חקלאי. חג הביכורים של סלסלות עם ביכורי הפירות והירקות, חג הקציר עם אלומות השיבולים והטנא הגדול באמצע הבמה בו שמים הרקדנים את התבואה. חג של טרקטורים וכלים חקלאיים, חג של התינוקות שנולדו השנה לקהילה, חג של ימי קיץ קרבים. הרבה פעמים תהיתי מהו סוד אריכות הימים של החקלאים – הרי הם לא ממש שמרו על תזונה בריאה כמו בכתובים וגם לא היו מבאי חדרי הכושר. גם סתם הליכה או ריצה בדרך כלל לא בלו"ז שלהם. מה כן? עבודה פיזית קשה, מנוחת צהרים ששום דבר לא יזיז אותם ממנה, ואכילה מסודרת בארוחות בלבד. ייתכן ורמת המתח היומי שלהם פחותה (בסך הכול סדר יום די קבוע) והרכילות על אם הדרך מהווה פורקן מתח נהדר ותענוג צרוף. פעם בשבוע ריקודי עם בערב והיותר מבוגרים מגיעים גם להתעמלות. חמי חי עד גיל 96. עד גיל 87 הוא עבד עבודה פיזית וביום שהפסיק לעבוד הוא "הרגיש שהוא מתחיל להזדקן". את התזונה שלו הייתי תמיד נותנת כדוגמא לתזונה הכי טובה שיש: מסודרת, אוכל מהכול ותמיד משאיר קצת לחתולים...
אז נכון שהמסורת בחג השבועות מתרכזת בחלב. אבל בשביל מי שגדל בין החקלאים חג השבועות הוא גם פירות וירקות ושבעת המינים ובעצם הרבה ממה שאנחנו כוללים היום בתזונה בריאה. אולי צריך להתחיל לקשור יותר ויותר בין חג השבועות לבין החזרה למזון הפשוט, הבסיסי, המזון שאת ביכוריו אנחנו מביאים בחג זה.
עמותת עתיד הוקמה במטרה להוות את הגוף הרשמי המקצועי של הדיאטנים בישראל ושמה לה למטרה לקדם מקצועית את הדיאטנים ולהוות גוף מאגד שיהיה בעל השפעה בתחום התזונה בישראל.
.gif?BannerID=53)
